פעמים רבות בחיינו כשאנחנו מגיעים לצומת דרכים ועלינו לבחור באיזה שביל להמשיך ולצעוד, אנחנו עוצרים פתאום, מתלבטים פתאום, לא בטוחים פתאום. משהו מעכב אותנו, משהו לא נותן לנו להמשיך הלאה, משהו מונע מאתנו לבחור. אנחנו לא מבינים מהו הדבר שעוצר אותנו או מושך אותנו לאחור ולא מניח לנו להתקדם. המקום הזה שבו אנחנו עוצרים ולא יכולים להמשיך הוא מקום מאוד לא פשוט. אם לא נשים לב ולא נשכיל להבין את חשיבותו של המקום הזה, הוא יעכב אותנו, יגרום לנו לדשדש במקום וימנע מאתנו לקבל החלטה ולהתקדם. אנחנו גם עלולים לחשוב שעלינו להסתובב ולחזור לאחור.
כשאנחנו מתקשים לבחור
העכבות והמעצורים שלנו הם תמרורי דרך. הם מאוד חשובים במסע שלנו. הם מאותתים לנו להאט, לעצור לרגע ולחשוב לפני שנמשיך הלאה. לפני שנקבל החלטה ונבחר את הכיוון הנכון לנו באמת, נעצור לרגע ונתבונן בקושי. הוא לא עולה סתם כך פתאום. הקושי עולה כדי שנראה אותו, נבין אותו ונתמודד עמו. לא נוכל להמשיך הלאה באמת לפני שנתמודד עם הקשיים שמעכבים אותנו. הקושי הוא בדרך כלל פחד ישן – שאנחנו טועים, שלא נצליח, שניכשל. לפעמים הקושי הוא מחשבות עצמיות שליליות ויחס שלילי אל עצמנו ואל חיינו. אל לנו לטעות ולחשוב שהקשיים האלה שעולים פתאום באמצע הדרך הם המקום הבטוח שלנו ושעלינו להישאר בו. הם לא המקום הבטוח שלנו. הם תמרורי הדרך שלנו שמוֹרים לנו להאט או לעצור כדי להתמודד איתם וכדי לשחרר אותם ולהמשיך הלאה בבטחה.
כשהשכל והלב מושכים לכיוונים שונים
אנחנו אמורים להתקדם. צמיחה והתקדמות הן חלק חיוני, בלתי נמנע והכרחי במסע החיים שלנו. כשאנחנו מגיעים לצומת דרכים לפני קבלת החלטות חשובות, אנחנו עלולים להיקלע למאבק קשה ומתיש בין הלב ובין השכל. הלב שלנו הוא הרגש, האינטואיציה. השכל שלנו הוא הרציונל, ההיגיון. המאבק ביניהם הוא צומת דרכים שעלול לבלבל אותנו ולעכב אותנו. אם למשל הלב אומר לנו שלא טוב לנו במקום העבודה שלנו ואנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד בו, ואילו השכל אומר לנו שנתקשה למצוא עבודה חדשה שתפרנס אותנו באותו אופן; או אם למשל הלב שלנו אומר לנו שלא נכון לנו לחבור אל אדם מסוים, ואילו השכל אומר לנו שעדיף להיות עם מישהו מאשר להיות לבד – כל אלה הן דילמות טובות וחשוב שנקשיב להן, נבחן אותן ולפיהן נקבל את ההחלטה הטובה ביותר לנו. דילמות אלה הן חלק מהחיים, וככל שנתקדם במסע החיים שלנו הן תמיד יהיו שם. בכל דילמה יש מקום לחשיבה רציונלית וגם מקום להקשיב ללב. אם נחליט שלא להחליט נמצא את עצמנו מדשדשים במקום.
אז איך נבחר נכון?
"אם תשאל אז הלב יענה". זוהי אמת עתיקה מאוד ופשוטה מאוד. הלב שלנו הוא המצפן שלנו. אם נקשיב לו נדע בוודאות מה הכי טוב, הכי נכון והכי אמיתי לנו. הלב שלנו יודע מה יעשה אותנו מאושרים, מה יניע אותנו קדימה במלוא הכוח ומה יעודד אותנו לקום בכל בוקר עם חיוך רחב על הפנים. בכל שלב במסע החיים שלנו ולפני כל צומת דרכים כדאי שניתן לעצמנו את הזמן כדי לשאול את הלב שלנו מה נכון לנו, מה יעשה לנו טוב, מה יוביל אותנו קדימה במרץ. הלב שלנו יענה לנו. הוא יסייע לנו להחליט. הוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילנו.
הנה מספר שאלות שיכולות לתת מענה מהלב וקריאת כיון על מנת לבחור נכון:
- מה אני רוצה שיקרה בעוד שנה מהיום?
- איך אני ארגיש ברגע שאגיע ליעד שלי בעוד שנה מהיום?
- איזה ערכים/ תכונות שיש בי יעזרו לי להגיע ליעד הזה?
- האם יש משהו שיוכל לעזור לי להגיע ליעד הזה?
- מהם הדברים שאצטרך לעשות על מנת להתקדם לעבר היעד הזה?
הדרך אל האושר
אז איך להיות מאושר? זוהי שאלת השאלות. התשובה טמונה בהגשמה עצמית. למעשה הגשמה עצמית היא הדרך אל האושר. כשאדם נכנס פנימה אל תוך הלב ושואל "איך אוכל להגשים את עצמי" ונותן לעצמו את הזמן לקבל את התשובה הכנה, האמתית והנכונה ביותר, אז הוא מקבל את המידע המזוקק והטהור ביותר שיניע אותו קדימה עם התלהבות, שמחה וחדוות עשייה. כשאדם פועל בהתאם לצו ליבו הוא מקבל תמיד את ההחלטות הטובות ביותר בעבורו וסולל לעצמו את הדרך הטובה ביותר. דרך זאת לא רק מובילה אל האושר, אלא היא־היא האושר עצמו.
