כולנו מכירים מישהו שנשאר אחרון במשרד, שעונה למיילים בחופשה, שמבטל תוכניות משפחתיות בגלל "משהו דחוף בעבודה". אבל מתי חריצות הופכת להתמכרות לעבודה? מתי הרצון להצליח הופך פוגע בנו ובסביבה שלנו? במאמר זה נחקור את תופעת הוורקוהוליזם – ההתמכרות לעבודה. נבין את ההבדלים בין מסירות בריאה לבין התמכרות הרסנית, נזהה את הסימנים המוקדמים ונלמד איך לשנות את המסלול לפני שיהיה מאוחר מדי. בעיקר, נראה שיש דרך אחרת – דרך שבה הצלחה לא באה על חשבון החיים עצמם.
מהי בעצם התמכרות לעבודה?
כשאנחנו שומעים את המילה "התמכרות", המחשבה הראשונה שלנו פונה לחומרים ממכרים. אבל התמכרות לעבודה היא התמכרות התנהגותית לא פחות עוצמתית. וורקוהוליק הוא מי שמתקשה להפסיק לעבוד, שחש צורך כפייתי להיות פרודוקטיבי כל הזמן ושחווה חרדה או אשמה כשהוא לא עובד.
ההבדל המרכזי בין עובד מסור לבין מכור לעבודה נמצא לא בכמות השעות, אלא באיכות החוויה. עובד מסור עובד קשה אבל יודע לעצור, נהנה מהפירות של עבודתו ושומר על איזון. לעומתו, הוורקוהוליק לכוד במעגל של עבודה אינסופית, לא מסוגל להנות מההישגים שלו ותמיד רודף אחרי המשימה הבאה.
המונח "וורקוהוליק" נטבע לראשונה ב-1971, אך התופעה התעצמה משמעותית בעשורים האחרונים. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להיות זמינים 24/7, הגבולות בין בית לעבודה נמחקו והתרבות הארגונית לעיתים מעודדת עבודה מופרזת כסימן למסירות.
הסימנים המזהירים – איך יודעים שחצינו את הקו?
כולנו עוברים תקופות עמוסות בעבודה, אבל יש סימנים ברורים שמעידים על התמכרות לעבודה:
במישור ההתנהגותי
- עבודה יותר מ-50 שעות בשבוע באופן קבוע
- קושי להתנתק מהטלפון והמיילים גם בסופי שבוע
- ביטול תוכניות אישיות באופן תדיר
- אכילה ליד המחשב כדי "לחסוך זמן"
- המשך עבודה גם כשחולים או מותשים
במישור הרגשי
- תחושת חרדה כשלא עובדים
- אשמה על "בזבוז זמן" בפעילויות פנאי
- עצבנות וחוסר סבלנות כשלא ניתן לעבוד
- תחושת ערך עצמי שתלויה אך ורק בהישגים מקצועיים
- קושי להנות מרגעי מנוחה
במישור החברתי
- מערכות יחסים שנפגעות בגלל זמינות מועטה
- חוסר עניין בפעילויות חברתיות
- שיחות שתמיד חוזרות לנושאי עבודה
- בדידות הולכת וגוברת
המחיר הנסתר של התמכרות לעבודה
כשאנחנו לכודים במרוץ העכברים, קל לנו להתעלם מהמחיר שאנחנו משלמים. אבל ההשלכות של וורקוהוליזם הן רחבות:
הבריאות הפיזית נפגעת ראשונה. מחקרים מראים שעבודה מופרזת מעלה את הסיכון למחלות לב, שבץ, סוכרת ובעיות שינה. המערכת החיסונית נחלשת וכאבי גב וראש הופכים לבני לוויה קבועים. הגוף שלנו לא בנוי לעבוד ללא הפסקה והוא גובה את המחיר בסופו של דבר.
הבריאות הנפשית לא פחות פגיעה. דיכאון, חרדה ושחיקה בעבודה הם תופעות נלוות נפוצות. כשכל הזהות שלנו קשורה לעבודה, כל כישלון קטן הופך לקטסטרופה אישית. היכולת שלנו להתמודד עם לחץ נשחקת והמאגרים הרגשיים מתרוקנים.
המחיר החברתי והמשפחתי הוא אולי הכואב ביותר. ילדים שגדלים עם הורה נעדר, זוגיות שנקרעת תחת הלחץ וחברויות שדועכות. כשנגיע לסוף הדרך, אף אחד לא יזכור כמה שעות עבדנו, אבל כולם יזכרו אם היינו שם או לא.
סיפורי שינוי – מהכלא לחופש
מיכל (שם בדוי), מנהלת שיווק בחברת הייטק, הגיעה לנקודת שבירה כשבנה בן השש אמר לה: "אמא, למה את תמיד במחשב?" היא הבינה שמשהו חייב להשתנות. "חשבתי שאני בונה קריירה", היא משתפת, "אבל הבנתי שאני הורסת את מה שחשוב באמת".
דרך תהליך אימון אישי, מיכל למדה להציב גבולות, לתעדף משימות, ולומר "לא" בלי אשמה. היום היא מצליחה לא פחות בעבודה, אבל גם נוכחת בחיי המשפחה שלה. "גיליתי שאפשר להצליח בלי להקריב את עצמי", היא מסכמת.
גם יואב (שם בדוי), מנכ"ל חברת סטארטאפ מצליחה, עבר מסע דומה. "הייתי משוכנע שאם אני לא עובד 16 שעות ביום, החברה תקרוס", הוא מספר. "עד שהגוף שלי קרס קודם". אשפוז בגלל התקף חרדה היה פעמון האזעקה שלו.
דרך שינוי הרגלים מודע, הוא בנה צוות שיכול לתפקד גם בלעדיו, ולמד לסמוך על אחרים.
צעדים מעשיים להתמודדות עם התמכרות לעבודה
שינוי אמיתי מתחיל בהכרה. כשאנחנו מודים שיש בעיה, אנחנו כבר בדרך לפתרון. הנה צעדים מעשיים שיכולים לעזור:
- הגדרת גבולות ברורים
- קביעת שעות עבודה מוגדרות ודבקות בהן
- יצירת "אזורים נקיים" מעבודה בבית
- כיבוי התראות בטלפון אחרי שעות העבודה
- קביעת יום אחד בשבוע ללא עבודה כלל
- למידת האמנות של תיעדוף
- הבחנה בין דחוף לחשוב
- שימוש בעקרון פארטו – 20% מהמאמצים מניבים 80% מהתוצאות
- האצלת סמכויות ולמידה לסמוך על אחרים
- ביטול משימות שאינן חיוניות
- בניית זהות מגוונת
- פיתוח תחביבים ותחומי עניין מחוץ לעבודה
- השקעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים
- מציאת משמעות בתחומים נוספים בחיים
- התנדבות או פעילות קהילתית
- טיפול בשורש הבעיה
- זיהוי הפחדים והאמונות שמניעים את ההתמכרות
- עבודה על ביטחון עצמי שאינו תלוי רק בהישגים
- למידה להתמודד עם תחושות של חרדה ואשמה
- פיתוח חמלה עצמית
שיטת הפסגה – גישה ייחודית לשינוי
התמכרות לעבודה היא לא גזירת גורל. זו לא תכונת אופי בלתי ניתנת לשינוי. זו התנהגות נרכשת, וככזו – ניתנת לשינוי. אלפי אנשים כבר עברו את המסע מוורקוהוליזם לחיים מאוזנים ומספקים. הם לא ויתרו על ההצלחה שלהם – הם פשוט הגדירו אותה מחדש.
שיטת הפסגה, שפותחה על ידי ניר זר, מציעה גישה מעשית וממוקדת תוצאות לשינוי הרגלים. בניגוד לטיפולים ארוכי טווח, השיטה מתמקדת בפתרונות פרקטיים ומידיים. היא מבוססת על ההבנה שלכל אחד מאיתנו יש את הכוחות לשנות, וצריך רק את הכלים והליווי הנכונים.
התהליך כולל זיהוי דפוסי התנהגות הרסניים, בניית אסטרטגיות חלופיות ויצירת מערכת תמיכה שתאפשר שינוי בר-קיימא. הייחודיות בגישה היא השילוב בין עבודה על המחשבות והרגשות לבין צעדים מעשיים וקונקרטיים.
אם משהו במאמר הזה נגע בכם, אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לשינוי – אנחנו כאן בשבילכם. עם ניסיון של מאות תהליכי ליווי מוצלחים ושיטת עבודה ייחודית, אנחנו יכולים לעזור לכם למצוא את הדרך לחיים מאוזנים ומספקים יותר. כי לכולנו מגיע לחיות, לא רק לעבוד. צרו קשר עוד היום ונתחיל את המסע לחיים שבהם העבודה משרתת אתכם ולא להפך.
