ניר זר – קואצ'ר

הסוד הגדול שישנה לכם את החיים לטובה

סוד לחיים מאושרים

הקדמה לסוד: אסטרטגיית הפחדה לא עובדת. נקודה.

"למדתי לקבל ולאהוב את עצמי. זה עזר לי לקבל את המציאות ולהפוך לאדם מאושר. בזכות זה יש לי מוטיבציה להמשיך ולשנות את עצמי לטובה כל הזמן".

כך אומרת לי נ.ח צעירה בת 26 שהעדיפה להרחיק את עצמה מהחברה ולהסתפק במקומות עבודה שנתנו לה אפשרות להתרחק מחברה משום שלא העריכה והאמינה בעצמה. היום היא פורחת, משגשגת, נהנית ומצליחה בכל מה שהיא נוגעת בחיים.  

מהניסיון שלי רוב האנשים רוצים לשנות בעצמם תכונה או התנהגות שמפריעה להם להתקדם באחד מתחומי החיים שלהם.
מה אם כן הדרך לעשות את זה בצורה הכי אפקטיבית? אני רוצה לחלוק אתכם מחקר שנעשה בארה"ב ומלמד אותנו מה באמת גורם לאנשים לשנות את ההרגלים או ההתנהגות שלהם. 

דיאלוג שלילי

אבל לפני שנעשה זאת בואו נכיר את אחת האסטרטגיות שאנחנו משתמשים בהן כדי לגרום לנו או לאחרים להימנע מפעולות מסוימות.

כדי לדכא אדם מלאכול דברי מתיקה, רוב האנשים יגידו לנו, 'תזהרו לא לאכול הרבה שוקולד כי תשמינו'. ואם הילד שלכם היה מדבר אתכם על עישון אז בוודאי הייתם אומרים לו כי עישון גורם לנזק בריאותי חמור.

 מה שזה בעצם אומר שאנחנו מנסים לגרום לעצמנו להשתנות או לשנות התנהגות בעצמנו או באחרים על ידי הפחדה.

זה קורה משום שאנחנו חולקים את האמונה שאם נפחיד אנשים אנחנו נגרום להם לעשות את הצעדים בכיוון אנחנו רוצים לשכנע אותם לעשות. ובכן, מחקרים מלמדים אותנו ששיטות ההפחדה לא ממש יעילות. יש להם אפקט מאוד קטן עלינו. זה אומר שאין לזה שום אפקט אבל יש לזה השפעה מוגבלת. 

מהמחקר שנעשה בארה"  מסתבר שזו באמת הגישה שרוב האנשים פועלים בה כדי לגרום לעצמם או לאחרים לשנות תכונה הרגלים בעצמם או באחרים. הם יעשו זאת באמצעות דיאלוג  שלילי. 

השאלה שנשאלת היא מדוע לגישה הזו יש אפקט השפעה מצומצם עלינו? כאשר אנחנו בוחנים את ההתנהגות של החיות ברגע של פחד אנחנו מגלים שיש להם שני מצבים התנהגותיים בעת של דחק: בורחים או קופאים במקום. לדעת החוקרים בארה"ב, אנחנו כמו החיות מגיבים לפחד בשני מצבים: קופאים או בורחים מהמצב, שני מצבים שאינם מאפשרים לנו לעשות להתמודד עם המצב שנקלענו אליו פנים אל פנים. 

אחת הדרכים להתמודד עם פחד היא באמצעות חשיבה רציונאלית לכאורה. נגיד למשל אדם מעשן שנאמר לו שוב ושוב שהוא מסכן את הבריאות שלו, יאמר לעצמו: 'הנה, סבא שלי בן 90, הוא מעשן ובריא יחסית לגילו. יש לי גנים טובים'. 

fight or flight – ברח או הילחם זה תגובה טבעית

כאשר אנחנו מנסים לשנות התנהגות או תכונה בעצמנו או באחרים על ידי אסטרטגיית הפחדה אנחנו מעוררים מנגנוני הגנה שחבויים בנו עמוק בתודעה ומונעים מאיתנו לבצע את השינוי שאנו מבקשים להשיג. המחקר שבחן את הסוגייה הזו לעומק מלמד אותנו שהנחת היסוד הזו היא טעות מיסודה וההשפעה. הפחדה עובדת פחות טוב ובמקום לעורר בנו מוטיבציה לשנות ולהשתנות היא מעוררת בנו את כל מנגנוני ההגנה האינסטינקטיביים שלנו. 

אחת התופעות שחושף המחקר האמריקני היה ההשפעה של שיטת ההפחדה על בני נוער למשל. מהמחקר עולה כי בני נוער גילו את ההתנגדות החזקה ביותר לגישת ההפחדה ויש לכך סיבות רבות שלא ניגע בהם במאמר הזה. עוד מגלה המחקר שדווקא גישה שמובילה לדיאלוג של הסכמה והזדהות עם בני הנוער עודדה נכונות ומוטיבציה גבוהה יותר מצד בני הנוער שהשתתפו במחקר לשנות התנהגות או הרגלים לא טובים. 

אז אם הבן או הבת שלכם, למשל, מחליטים להפסיק ללמוד משום שהם מאמינים בכל ליבם שלימודים הם הדבר הכי מיותר בחיים והם לא תורמים ולא יתרמו לעתיד שלהם, אפשר להניח שבמצב הזה כהורים נגיב באופן אוטומטי במידה מסוימת של לחץ ונפעיל מיד את 'התותחים' הכי גדולים והמפחידים שלנו כדי להניא אותם מההחלטה הזו, אלא שכאמור ככל שנשלוף טיעונים מפחידים יותר כדי לשכנע אותם לחזור לספסל הלימודים הם יתבצרו בעמדתם. 

אם כך, אתם שואלים את עצמכם, מדוע זה קורה? למה הם לא מקשיבים לנו ולטיעונים הצודקים והחזקים שלנו ולא מבינים שההחלטה שלהם להפסיק ללמוד תהרוס להם את החיים. ובכן, מהמחקר עולה כי בני נוער שנמצאים בשלב של התפתחות פיזית, הורמונלית ומנטאלית נוטים להתעקש על גבולות העצמאות שלהם וככל שנאיים על הגבולות הללו באמצעות הפחדה הם יתגוננו יותר ויפעילו רציונל הפוך לטיעונים שתציגו להם, כמו למשל שלימודים זה בזבוז זמן. 

לעומת זאת, מגלה המחקר שלנו שדווקא הגישה החיובית יש לה אפקט ארוך ועמוק יותר בתהליך השינוי שאנו מבקשים לעשות בנו או באחרים.

מה היא הגישה החיובית ואיך מיישמים אותה?

מה היא אם כן הגישה החיובית ולמה הכוונה? מסתבר שכאשר אנחנו יוצרים שיח פנימי או שיח עם אדם אחר שמבוסס על אמירות חיוביות אנחנו מאפשרים לו להסיר את מערכות ההגנה שלו ולהקשיב טוב יותר לנו או לשיח הפנימי שלו. למשל אם נבקש מהילד שלנו להפסיק פעולה שמזיקה לו ונציע לו פרספקטיבה חיובית לתוצאה אחרת טובה יותר שיקבל אם ישנה את ההתנהגות או המעשה שלו, הסיכוי שלנו להשפיע עליו גדול יותר. 

ניקח את הדוגמא של הנער שהחליט להפסיק ללמוד כי לדעתו מדובר בסיוט ובזבוז זמן משווע. נציע לו לבחון לעומק את היתרונות שיש במסגרת החינוכית, למרות החסרונות שיש בה. נציע לו לראות את החוויה החברתית שלא תחזור על עצמה בשום מסגרת אחרת. נבקש ממנו גם לבחון יחד את היתרון שיש בלמידה במסגרת, גם אם יש בה חסרונות,  ואת הפוטנציאל שלה להקנות לו כלים להצלחה בחיים. אכן, ועוד כהנה וכהנה נקודות מבט חיוביות ולא מפחידות שיעוררו בו עוד יותר התנגדות. 

או למשל, אם אנחנו לא מוצאים זוגיות, ובמקום להיות שיפוטיים כלפי עצמנו ולהעצים את החרדה שלנו מהעתיד, נשנה את השיח הפנימי שלנו ונבטיח לעצמנו שנרכוש בשנה הקרובה את כל הכלים המנטליים שדרושים לנו כדי למצוא זוגיות איכותית. 

או למשל, אם אנחנו לא מצליחים להתקבל לפקולטה מסוימת באוניברסיטה, במקום להפחיד את עצמנו שלא נצליח בחיים והעתיד שלנו ייהרס, נבטיח לעצמנו שהשנה נמצא את הכוחות ונהיה יצירתיים כדי למצוא את הדרך להגיע לפקולטת החלומות באוניברסיטה הנחשקת ונמצא את הכלים ואולי הקשרים להצליח במטרות שנציב לעצמנו גם אם זה ייקח עוד קצת זמן ומאמץ.

השיח החיובי, שלא כמו שיטות ההפחדה, מסיר מעצמנו מערכות הגנה שמתעוררות באופן אוטומטי וייצור פחות התנגדות מצדנו או מצד אחרים ויעזור לנו לשנות ולהשתנות לטובה. 

בתהליכי אימון זוגיות וגם בתהליכים אישיים אני מציע בנוסף, על מנת לחזק את השיח הפנימי החיובי הזה, להוסיף גם תמונה ברורה של הצלחה ולנסות להתחבר אליה גם ברמת התחושות שלנו. בדרך הזו נחזק את היכולת המנטלית שלנו להשיג את המטרות שמעולם לא חשבנו שנשיג.

המחקר מוסיף ומגלה לנו שעקומת הלמידה שלנו מ'חדשות טובות' על עצמנו עולה כל הזמן ואילו עקומת הלמידה שלנו מ'חדשות רעות' על עצמנו' רק יורדת. המחקר שנעשה כאמור בארה"ב מגלה כי בני נוער הם האוכלוסייה שלה יש את סף הרגישות הגבוה ביותר, ולכן בכל מה שקשור לנו כהורים לבני נוער מתבגרים, חשוב שנאמץ  גישה חיובית וננסה להימנע ככל האפשר משיטות הפחדה ככלי להנעה לפעולה ושכנוע.  

מסרים שליליים או אזהרות לא רק שלא יעוררו בילדים המתבגרים שלנו מוטיבציה להשתנות הם יעשו בדיוק את ההפך ויעוררו בהם התנגדות חריפה להשתנות או לשנות.  

למח האנושי יש לו יכולות אדירות לעזור לנו להנות ולהצליח, אבל בחבילה הזו שקיבלנו בתורשה יש גם לא מעט מערכות הגנה מופלאות, שלעיתים יעזרו לנו להתקדם בחיים אבל לעיתים במאמץ ההגנה שלהן ימנעו מאיתנו לעשות שינויים מרחיקי לכת.
לכן, יותר מכל דבר, חשוב שנכיר היטב את המנגנונים הללו ונדע כיצד לעקוף אותן כדי להשיג את המטרה שלנו להשתנות ולשנות את ההרגלים שלנו, הרגלים שלא מקדמים אותנו לשום מקום, שתוקעים אותנו במקום.  

אני חוזר ואומר באופן חד משמעי: אנשים יעשו שינויים דרמטיים יותר כאשר נספק להם מידע חיובי שיעניק להם השינוי ולא שלילי. אנשים מוכנים לקבל ולהטמיע בתודעה שלהם ביתר קבלה מידע חיובי ובאופן אוטומטי יפתחו התנגדות למידע שלילי שנציע להם כדי להשתנות. 

פיתחתי כבר שיח פנימי שלילי, מה עליי לעשות?

עכשיו, מה קורה כאשר הדיאלוג הפנימי שלנו בנוי על נגטיביות. על שיח פנימי שלילי, שנובע מהרגלי חשיבה שהוטמעו בנו עוד מילדות? 

אין לי ספק שגם אתם פיתחתם מנגנון הגנה חזק ויצרתם התנגדות פנימית שמונעת מכם לשנות ולהשתנות בתחום מסוים בחיים.  לרוב נגלה כי המנגנונים הללו  הם ברירת מחדל.

אז אם אתם חשים תקועים בחיים ולא מצליחים לפרוץ את תקרת הזכוכית הבלתי נראית הזו שמונעת מכם לצמוח, לפרוח ולהנות מהטוב ומהעוצמה שמסתתרת אי שם מתחת לשכבות ההגנה שלכם, אל תגידו: 'מאוחר מדי'. 

בתהליך ממוקד ואפקטיבי אפשר לשנות את החיים שלנו מקצה לקצה. להתפתח, לצמוח, להצליח, לשגשג. יש דרך לשפר את מנגנוני החשיבה כדי שיפעלו לטובתנו ויעזרו לנו לבצע תהליכים אפקטיביים ומהירים. זה רק עניין של החלטה.

 

אם אתם מעוניינים לעבור תהליך עמוק ומשנה מציאות, תדעו שיש דרך. אני מזמין אתכם לשיחת ייעוץ והכוונה ראשונית ללא עלות. 

שלכם,

ניר זר קואצ'ר

ומאמן מנטאלי. 

סגירת תפריט