כשגיליתי את הבגידה, משהו בי פשוט קרס. זו לא הייתה רק פגיעה בזוגיות – זו הייתה רעידת אדמה פנימית. ימים של בלבול, לילות בלי שינה והרגשה שאני הולך לאיבוד בתוך החיים שלי. חיפשתי תשובות, אבל בעיקר רציתי להרגיש שאני לא טובע.
כשהגעתי לניר זר, הייתי עדיין בתוך הכאב. לא באתי כדי להחליט אם להישאר או לעזוב, וגם לא כדי לתקן את הקשר. באתי כי לא ידעתי איך להחזיק את עצמי. כבר בפגישה הראשונה הרגשתי שאני יכול סוף סוף לנשום, לשים את מה שאני מרגיש על השולחן בלי לחשוש שישפטו אותי.
הליווי עם ניר לא התבסס רק על מפגשים קבועים. לאורך השבוע, בשיחות קצרות ובהודעות שנותנות חיזוק בזמן אמת, הוא עזר לי לייצב את הקרקע מתחת לרגליים. התמיכה הרציפה אפשרה לי לעבד את מה שעבר עליי גם ברגעים שבהם הכאב התפרץ דווקא בין המפגשים.
זה לא היה מסע של החלטות – זה היה מסע של בנייה מחדש. ניר עזר לי להפריד בין מה שקרה לבין מי שאני, ולהחזיר לעצמי ערך שאיבדתי בתוך הסערה. למדתי לזהות את המקומות שבהם במשך שנים ויתרתי על עצמי, ולצד זה לגלות בתוכי כוח שלא ידעתי שקיים.
היו רגעים קשים, רגעים של בכי ורגעים של שקט שהרגישו כמו התחלה חדשה. לאט לאט, גם בתוך כל הכאב, התחלתי להרגיש שאני חוזר להיות אדם שלם יותר – לא כי הפצע נעלם, אלא כי הפסקתי לפחד ממנו.
אני זוכר שאמרתי לניר באחת השיחות: "נתת לי יציבות בתקופה שבה הכל בתוכי רעד."
היום אני במקום אחר. עדיין בתהליך, אבל עומד על רגליים יציבות יותר, בוחר את חיי מתוך בהירות ולא מתוך פחד. הבגידה הייתה נקודה קשה, אבל הליווי הצמוד אפשר להפוך אותה גם לנקודת מפנה.
